תמונות ורגעים

אחת הדרכים שלי לבטא את עצמי היא על ידי צילום

היום יותר מתמיד לצלם נעשה הדבר הכי קל בעולם, לרוב האנשים יש מכשיר טלפון סלולרי חכם שיש בו מצלמה ובמות מדיה חברתיות אלו או אחרות שמעודדות באופן התנהלותן העלאה של תוכן כתוב או מצולם. אין ספק שריבוי האפליקציות לצילום הפך את כל התוצאות לטובות יותר, האפשרות להוסיף צבע, חדות, אור, פילטרים בכל מיניי גוונים והתמונה ניראת מצויין

ואני חלק מהן, גם אני מצלמת ומשתפת, מטבעי אני אוהבת להתבונן בדברים לנסות לקלוט קצב שמדבר אלי מתוך המתרחש, קצב שמעיר אותי להשתתף אפילו אם זה רק בהתבוננות שלא לומר הצצה.

אני אוהבת מורכבות, אסתטיקה מוקפדת או פשטות מנצחת כמו פרח זקוף שמציץ מתוך ערימה של זבל או גוונים מתקלפים של קיר ישן . אני אוהבת לראות בתמונות מפגשים, רגעים של מפגש בין גוונים צורות מצבים וגופים.  קומפוזיציות שמעבירות עומק ואופק רחוק…  אני אוהבת הבעות על הפנים שימחה הפתעה עייפות סקרנות או התרסה נוחות ואי נוחות כל אחד מהם עבורי הוא סיפור ובראש שלי אני מוסיפה לפעמים את הפרטים. אני מוצאת ששניה אחת שקפאה לכדיי תמונה תופסת כל כך הרבה אפילו שהיא רק חלק קטנטן מתוך תנועה ארוכה, לפעמים זה מספיק כדיי לקלוט משהו עמוק יותר .אני אוהבת שאני יכולה לבחור מה יכנס לתמונה ומה לא, איפה אתמקד ומה לא אדגיש. הבחירה הזו בתוך המסגרת מאפשרת לי לתת ביטוי לתפיסת עולמי, צרה או רחבה ככל שתהייה היא מקום חציוני אותו אני צריכה כדיי לרוקן את תפיסתי את טביעת העין שלי ונקודת מבטי, למסור את זה הלאה. מישהו אחר היה יכול לצלם את זה אחרת וזה מה שיפה.

לפעמים נראה לי שהתמונות בעידן המצלמה הנגישה לכל כף יד, הן יותר מתמיד הקרנה של המחשבה שלנו – כמו זרם שוטף של עוד ועוד תמונות צבעוניות או אחידות גוון עם פילטרים מודגשים או טבעים, כמויות של מצבים, רגעים שנתפסו, אנשים וחיוכים או מסרים פירסומאים, דעות, תיעוד של הסכמות, מחאות או מחוות לכל מה שקיים פה. ולמרות הכמויות יש מקום לעוד כמו מצב תודעתי כזה שמבין שאנחנו חלק מאותו הדבר ובפיד המוזן שלי יש מקום לתמונות של כולם, מענין אותי לראות את נקודת המבט האחרת. אולי בכלל האיש/ה האלו עמדו לידי כשצילמתי את תמונה אבל הם עמדו וצילמו מזווית אחרת . ובתוך שטף הנהר הזה זורמות תמונות ואנשים ומצבים ותכף יגיעו עוד טיפות אז…אני מושיטה את ידי למצלמה ומצלמת כדי שאתפוס לפחות את הרגע הזה …כי אם צילמתי הוא בטוח היה קיים והמתרחש הוא לא רק פרי דמיוני